הקבלה בג׳ירונה, עיר הרוחניות

אין זה משנה עד כמה דתים או רוחניים אתם, ג׳ירונה הינה עיר היסטורית מרתקת; עיר מקורה של הקבלה ומקום בו מיסטיקה יהודית חיה ונושמת

כל מקום שבו תלכו בג׳ירונה, יגרום לכם לתהות לגבי ההיסטוריה שמאחוריו. זהו הרגע בו פיתולי הרחוב יקחו אתכם בחזרה אל העבר, שכן בעיר זו, כל מבנה, רחוב, או יצירה עטוף בסיפור מפתה.

בהגעתכם לכיכר בה ממוקמת קתדרלת ג׳ירונה, מבנה הגותי המפואר יעמוד מולכם, יזמין אתכם להתקרב. בכדי להגיע לנקודה זו, הגבוהה ביותר בכיכר, תאלצו להתמודד עם החלטה: לרדת לכיוון הקתדרלה דרך גרם מדרגות מונומנטליות, או לחתוך דרך רחוב פורסה (Força) הצר והמשופע קלילות. אם תבחרו באפשרות השנייה, תעברו ללא ידיעתכם ליד שערו של ה'קאל' (Call) של ג׳ירונה, מקום מעבר לעולם שבו התרחשה בימי הביניים מהפכת המחשבה היהודית ופירושה של התורה.

הנסיבות הפוליטיות ביחד עם הדמיון בין השפות הרומאניות אשר דוברו מכל עבר בפירנאים, אפשרו חליפין בין קהילות יהודיות שונות. כפי שהיום עושים חילופי סטודנטים, כך תלמידים צעירים ונלהבים חצו את הפירנאים הלוך ושוב לאורך המאה ה-12, בתקופה שבה בתי מדרש כמו נרבון ומלוניל חוו רנסנס מיסטי המבוסס על ההוראה הרציונליסטית של הרמב"ם, הידוע עד היום כקבלה.

דוקטרינה המתבססת על מיתוסים (רבים מהם שקריים) ולקחי חוכמה, הקבלה היא פרשנות של טבעו של השם, ויצירתו של העולם דרך פרשנות לשונית של כתבי הקודש. אולי יתכן ותבינו טוב יותר את משמעות הקבלה על ידי טיפוס במעלה הרחוב המסתורי סנט ליורנס (Sant Llorenç) יוביל אותנו לדלת ברזל עתיקה ובה סדקים שיעניקו לכם הצצה למרפסת פרטית יפהפייה, שהייתה שייכת פעם ללא אחר מאשר יצחק סגי נהור, או 'יצחק העיוור'; אחד המקובלים הראשונים אשר שלב את את השיח היהודי עם נושאים פילוסופים חשובים בימי הביניים.

בתקופה שבה תורת הקבלה שנשמרה בסוד, נהנתה ג׳ירונה מייצוג מלא ומקובליה חיו באיחוד רוחני קרוב המבוסס על תפיסת עולם משותפת. שני גברים יוצאי דופן הובילו את המעגל המקובל: עזריאל מג׳ירונה ורבי משה בן נחמן, (הידוע גם כרמב"ן או Bonastruc ça Porta) ועל שמו נקרא מוזיאון היסטוריה היהודית בג׳ירונה.

הרמב"ן היה לדמות רוחנית וראש הסמכות התלמודית של דורו. הוא הוביל את המעגל המקובל של ג׳ירונה, וכתב יצירות מרובות בנושאי דת ופילוסופיוה המבוססים על מדיטציה ופרשנות של התורה והתלמוד. יוקרתו הייתה כה רבה, עד שהקהילות היהודיות של חצר המלוכה מינו אותו לנציגם בפולמוס הציבורי המפורסם והשנוי במחלוקת של עידן הזהב הספרדי הידוע בשם 'הוויכוח של ברצלונה' ואשר, למרבה הצער, הסתיים בצורה טרגית. אבל זה כבר סיפור אחר…

הערות היסטוריות
משה בן נחמן (ג׳ירונה, 1194 – ישראל 1270) המכונה ביהדות הרמב"ן (רבי משה בן נחמן) וצוטט במסמכים הנוצריים כ-Bonastruc ça Porta נמנה בין גדולי רבני ישראל בימי הביניים. הוא הצטיין כפילוסוף, חכם תלמודי ומקובל ובעקבותו הוקם בית הספר לפרשנות וקבלה בג׳ירונה. בין פרשנותיו החשובים הם פירושי התורה, ספר מלחמות השם, אגרת הקודש ותורת אדם, בנוסף לחיבורים תלמודיים והבהרות ותצפיות בנושאים דתיים קשים וחשובים במיוחד. באשר לחייו הציבוריים, הוא בולט בשל ביצועיו בפולמוס ציבורי מפורסם שהתרחש ב-1263 בעיר ברצלונה בנוכחות המלוכה, בו הרמב"ן מגן על היהדות נגד הנוצרי פאבלו כריסטיאני, יהודי מומר. שני היריבים נחשבו נצחנים במחלוקת, אך עם זאת הרמב"ן נידון לגלות. ב-1267 הוא עלה לארץ הקודש, בילה כמה שנים בירושלים ולאחר מכן התיישב בעכו. הוא מת ב-1270, בגיל 76 ונקבר בחיפה.

רבי יצחק סגי נהור (ג׳ירונה, 1160 – פוסקיאר, צרפת 1235), הידוע גם כיצחק העיוור, היה מאבי הקבלה ומחבר באור מעשה בראשית, טקסט בכתב יד מן העתיקים שקיימים בין מורשת יהדות ימי ביניים.